עונים לכם על כל השאלות

 הנחירות הן סימפטום לתופעה פיזיולוגית שהסיבות לה יכולות להיות מגוונות. נחירה היא רעש הנשמע בזמן השינה ונגרם כתוצאה מהיצרות דרכי האוויר. הרעש נוצר באזור הפה, מהמקום של בסיס הלשון, הענבל והחלק העליון של הגרון והחיך נפגשים וחוסמים את מעבר האוויר. תופעה זו מוכרת אצל גברים ונשים ותתפלאו לשמוע שגם ילדים לעיתים סובלים מנחירות. נחירות באות לביטוי בעוצמות שונות ופעמים רבות יכולות להעיד על הפרעת דום נשימה בשינה. את הנחירות אפשר לשמוע בד"כ בזמן הכנסת האוויר אך לעיתים בעת הוצאתו.

הפרעת שינה הנגרמת כתוצאה מהפסקות נשימה בזמן השינה, הפסקות נשימה אלה חוזרות על עצמן במהלך כל השינה, מה שמוביל לירידה ברמת החמצן בדם ובכך מופרעת בצורה משמעותית איכות השינה.

דום נשימה בשינה הוא אחת מהפרעות השינה החמורות ביותר, ואף כזו הנחשבת למסכנת חיים, היא יכולה להופיע בגילאים שונים, הן אצל גברים והן אצל נשים והסיבות לה הן מגוונות מאוד. ישנם סוגים של דום נשימה בשינה:

חסימתי- הסוג הנפוץ יותר, הנגרם בעקבות צניחת בסיס הלשון והחך וחסימתם את דרכי מעבר האוויר
מרכזי- בעקבות פעילות מוחית לא תקינה, המונעת את שליחת הגירוי החשמלי במהלך השינה אל שרירי הנשימה.
מעורב-משלב את 2 הסוגים הקודמים.

שכיחות באוכלוסיה:

4% מהגברים ו2% מהנשים מאובחנים הן עם למעלה מ-5 הפסקות נשימה בשעה והן ע"י הצגת סימפטומים מאפיינים. 25% מהגברים ו10% מהנשים יש למעלה מ-5 הפסקות נשימה בשעה ללא תלות בסימפטומים, כלומר אחוז גבוה מהאוכלוסייה בכלל לא מודע לכך שיש לו הפרעת דום נשימה בשינה

דום נשימה בשינה מגביר את הסיכוי שלכם לחלות במחלות לב, דיכאון, סוכרת, בעיות ריכוז ולכן חשוב מאוד לאבחן את התסמונת בהקדם ולטפל בה.

ישנם מספר סימנים נפוצים לדום נשימה בשינה, לעיתים קיימים כולם לרוב קיימים חלקם ולעיתים אף אחד מהם:

מצב של עייפות כרונית, עייפות גם בבוקר ובמיוחד במצבים פסיביים
הירדמויות פתאומיות
קשיים בריכוז
בעיה בזיכרון
נחירות רמות
כאבי ראש
התעוררות באמצע הלילה או בבוקר עם פה יבש

בלא מעט מקרים, הסובלים מהתופעה כלל אינם מודעים לכך ולכן מומלץ לבקש מבן/בת הזוג שיעזרו לכם במעקב בשעת השינה, אם אתם נוחרים בעוצמה- סביר שכבר העירו לכם וכדאי לכם לעבור אבחון.

לא, את הנחירה ניתן איפשהו לדמות למנגנון אזעקה ביתית, שבמקרים מסוימים מתריעה כשמישהו נכנס ובמקרים אחרים זה יכול להיות בגלל חיה שנכנסה או חפץ שהפעיל את הקולט. גם כאן, נחירה יכולה לנבוע ממספר סיבות חוץ מדום נשימה בשינה: שקדים מוגדלים, אף סתום, השמנת יתר ומצב של תת פעילות בבלוטת התריס אך בכל מקרה זו סיבה מספיק טובה כדי לברר את מקור הנחירה בסיוע של רופא ולערוך בדיקת שינה במידת הצורך.

רופא א.א.ג מבצע בדיקה לחלל הפה, המבנה שלו, בוחן את גובה החך ואת הלשון, בודק את דרכי הנשימה ואת האף בעזרת מכשיר ייעודי ובדרך כלל מפנה את הנבדק לביצוע בדיקת שינה כדי להשלים את התמונה ולקבוע את מצבו של הנבדק.

בדיקת השינה הינה קריטית כדי לאבחן הפרעת דום נשימה בשינה ומספקת מידע כמותי על חומרת הבעיה. ישנה חשיבות גדולה לבצע בדיקה זו כדי לאבחן את הבעיה ולהתחיל לטפל בה בהקדם.

האבחון מתבצע בד"כ במעבדת שינה או בבדיקה ביתית, בעזרת אלקטרודות המחוברות לאזורים שונים בראש ובפנים ותפקידם לעקוב אחרי פעילות גלי המוח וכך למפות את שלבי השינה השונים ולנטר את הפסקות השינה, בנוסף נבדק גם אחוז רווית החמצן. ניתן לבצע את הבדיקה גם ללא ניטור גלי המוח אלא עם מכשור שבודק את הפסקות הנשימה ורווית החמצן.

נקבעו 3 רמות של הפסקות נשימה: א-פניאה, היפו-פניאה ומאמץ נשימתי הכרוך ביקיצה.

א-פניאה (Apnea)- מוגדר כהפסקה מלאה של זרימת האוויר לפחות ל-10 שניות. א-פניאה יכולה להמשך 30 שניות ואף יותר.

היפו-פניאה ((Hypopnea – מוגדר כהפחתה בזרימת האוויר ל-10 שניות או יותר או הפחתה במידת חמצון הדם ב-4%.

מאמץ נשימתי הכרוך ביקיצה- מוגדר כסימני מאמץ נשימתי בעת שינה המלווה ביקיצה אך במידה שאינה מספיקה לענות להגדרת השניים הנ"ל.

AHI:Apnea- Hypopnea Index , מבטא את סך הפסקות הנשימה המלאות והחלקיות בזמן השינה המחולק בזמן השינה הכולל של האבחון וכך מתקבל האינדקס של ממוצע הפסקות בשעה.

ערך AHI של 5 או פחות בשעה, נחשב בדיקה תקינה ונורמאלית

ערך של 5-15 נחשב הפרעת נשימה חסימתית קלה

ערך של 15-30 נחשב להפרעת נשימה חסימתית בינונית

ערך של מעל 30 אירועים בשעה נחשב להפרעת נשימה חסימתית חמורה.

ההמלצות העיקריות לטיפול שמרני בהפרעה בדרגה קלה:
לשמור על אורך חיים בריא מבחינת תזונה ופעילות גופנית
להימנע משימוש בכדורי שינה או תרופות הרגעה לפני השינה
להימנע מצריכת אלכוהול או ארוחות כבדות 5 שעות לפני השינה
לאמץ הרגלי שינה קבועים
לנסות לישון על הצד ולא על הגב.
לנסות לישון כך שגובה הראש במיטה מורם בכ10 ס"מ
במקרים בהם דרגת החומרה הינה בינונית ומעלה, לטיפול השמרני נוספת המלצה לשימוש במכשיר ה-CPAP-Continuous Positive Airway Pressure, זה קו הטיפול הראשון והמקובל, מדובר בטיפול מאוד יעיל ולעיתים ממליצים עליו גם בהפרעות בדרגה קלה. העקרון הוא הזרמת אוויר ממחולל קטן ליד מיטת המשתמש, דרך מסיכה פומית או אפית במטרה להרחיב את דרכי הנשימה ע"י לחץ האוויר.

טיפול כירורגי יכול להישקל ע"י הרופא במקרים של חוסר סבילות לשימוש ב CPAP או במקרים אחרים בהם אובחן מקור הבעיה והמבנה של דרכי הנשימה מאפשר סיכוי טוב להצלחה.